JAIR RAM AVIDOR

עולם מושלם כי אם ימים חולפים , ועץ רוקד ברוח , הים עולה יורד, השמש לא תנוח . אז למה רק אני , יושב לי פה לבד , שואל תוהה חושב , הנצח הוא אחד ? כי אם אל היקום , פתחתי את עיני , אין די בכך עולם , אומר תודה ודי .

אני בונה לי מגדלים , ארמונות בחול , אוהב , לפעמים יכול . הדרך אדירה , צולח בלא מורא , ימים יגידו , אל תשאל , מה אהיה כשאגדל? חושך , שמש , ים , נפלא הוא העולם . יפה , את , מרחוק , אני אצלח ולא אשתוק . "הגיגים " של שבת בצהריים ..

ילדה שלי כמה חלמתי , ילדה שלי שפע ודימיון , ילדה שלי לא התאמצתי , ואת נוצרת פתאום . רגע רגע אחד , נצח שלם , להיות אהבה , יקום מתבונן , מציאות נוכחת , קסם נברא , חלומות נשכחו , נשארה הוויה .

ילדה שלי כמה חלמתי , ילדה שלי שפע ודימיון , ילדה שלי לא התאמצתי , ואת נוצרת פתאום . ואיך זה אתן לך ללכת , איך אשאר לבד , כי בחוץ שלכת , כשליבי רעד . ואת מתוך דמיון , הפכת למציאות , מתוך רבות בלטת , זוהרת ללא לאות . עכשיו כשאני כאן , מביט בגאווה , ילדה שלי לכי , הכל מאהבה . מחשבות לילה על יצירתי האחרונה : "האיש בכחול"